קבוצת מיקוד ועדה פיזית

פגישת מיקוד: ועדה פיזית ותושבים מתחום התכנון 16.5.16

משתתפים: קבוצת המיקוד כללה 14 משתתפים ומשתתפות, חלקם חברים בוועדה הפיזית הקבועה הפועלת במינהל הקהילתי, במסגרתה עוסקים התושבים בסוגיות פיזיות בשכונה בליווי המתכנן האורבני, וחלקם אנשי מקצוע מתחומי התכנון, האדריכלות והנדל"ן (רשימה מלאה עם פרטי המשתתפות שמורה אצל עורכי המפגש).

במסמך:

1. דיון על אופי השכונה באמצעות ציור "מפה מנטלית"

2. תחבורה בתלפיות מזרח – דיון עם מתכננת התחבורה

3. תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון

א | דיון על אופי השכונה באמצעות ציור "מפה מנטלית"

כל המשתתפים התבקשו לצייר "מפה מנטלית", או דימוי של השכונה כפי שהיא נתפשת על ידם בראייה מרחבית. להלן מספר תמות שעלו במהלך הדיון:

• חלק מהמשתתפים תיארו את התסכול שלהם מכך שתלפ"ז נתפשת כ"סתם עוד שכונה", כזו שנמצאת "תמיד לקראת פיתוח". ישנם שטחים נרחבים ובעלי פוטנציאל אך הפיתוח נתפש כנקודתי, ואינו מצליח לייצר שינוי כולל במוניטין וחוויית המגורים. יש רצון לשמר ולחזק "ניסויים אדריכליים" שנערכו במהלך הזמן בשכונה, את תמהיל הדיור, את רשת השבילים הפנימית, ואת חומרי הגמר של הבינוי, ובכך לשדרג את האופי והאטרקטיביות שלה.

• טבע עירוני נגיש ואיכותי משיק לבינוי, אך כיום מוזנח ומלוכלך, וחלק ניכר ממנו אינו ניתן לשימוש בפועל. עם זאת, הקשר בין הבינוי והשטחים הפתוחים נתפש כגורם משיכה וזיהוי של השכונה, ומאפשר הן אזורים לטיול והן נוף הנשקף מהדירות ומעלה את ערכן בעיני הדיירים.

• נתק גדול בין "השכונה העליונה" באזור הטיילת ובין "השכונה התחתונה", המאופיינת בחוסר אוריינטציה והיעדר נגישות: "התחושה היא שאת תמיד בעליה, לא משנה איפה את נמצאת בשכונה. יש תחושה של היעדר ביטחון אישי, ולא רק בגלל המתיחות הביטחונית. אין אף אחד ברחוב ואין איש שמשקיף עליו – יכול לתקוף אותך גם פנתר ואיש לא ידע".

• נתק רב בין השכונה המערבית ובין אזור דרך חברון כתוצאה מ"ואקום אורבני". חלק מהמשתתפים תמכו בהוספת שימושים נוספים (מסחר, תרבות), מיתון חתכי הכבישים, וחיזוק את הקשר למוסדות הקיימים באזור כמו קריית מוריה, על מנת לאפשר רצף עירוני ונגישות בהליכה. במהלך השיחה דנו משתתפים הנוטים לשמר את הבידוד והשקט של שכונת המגורים עם אלו אשר רצו תוספת של שימושים כגון מסחר ותעסוקה בשכונה על מנת ליצור שכונה חיה, המקושרת טוב יותר למרכז העיר. במהלך השיחה הסכימו כי בחירה של שימושים "מתאימים" תוכל להיות פשרה טובה בין שתי הגישות.

ב | תחבורה בתלפיות מזרח – דיון עם מתכננת התחבורה:

1 | מסלולי התחבורה הציבורית

על פי התושבים, הקווים הקיימים חופפים, ומציעים נגישות מעטה לאזורים מוגבלים. כך למשל, אין נגישות לקניון הדר והמסלול לעין כרם ארוך במיוחד. על פי המשתתפים, נדרשת הסדרה של יציאה בתחבורה ציבורית עבור תושבי המזרח לדרך ינובסקי, מבלי לעבור את כל הסיבוב בתוך השכונה.

בנוסף, חלק מן התושבים הלינו על כך שתכניות עירוניות לרכבת או לתחבורת המונים אינה נכנסת לשכונה כלל. התושבים הציעו לחזק את מערך השאטלים על מנת לתת פתרון לרחובות פנימיים שאין בהם גישה לאוטובוסים, וכן לבחון אפשריות כמו מעלית או דרגנוע על מנת לקשר בין חלקה העליון של השכונה והתחתון (למשל: בין המרכז המסחרי לוואדי קשאני).

2 | תחבורה פרטית וחניה

חניה: רבים מהשכונה הם בעלי משאיות או כלים כבדים המחנים באופן לא מוסדר בשכונה. הוצע לבחון אפשרות להסדיר מקום חניה ייעודי לאוכלוסיות אלה. בנוסף, מוסדות החינוך אינם כוללים מפרצי עצירה או חניה ונוצרת סכנה בטיחותית ופקקים.

בעיות בטיחות: כבישים פנימיים בשכונה אינם כוללים אמצעים למיתון תנועה וישנן בעיות שדה ראיה חמורות. כיוון שאין מיתון תחבורה ברחוב ברזאני, התחושה היא שעוברות שם משאיות במהירות גבוהה ומסוכנת.

פער בהערכת עומסים: ישנו פער בין תוצאות בדיקת המתכננת ובין האופן בו התושבים חווים את הנגישות לכבישים הראשיים בשעות העומס. פרויקט מורדות ארנונה, אשר מאפשר גישה חדשה יחסית לדרך ברעם, מביא עמו גם עומסים נוספים על ידי תוספת גדולה של יחידות דיור.

ג | סיכום דברי המשתתפים על פי שאלות המתכננים

ביקשנו מחברי צוות התכנון להעביר אלינו שאלות אשר יהיו שימושיות עבורם לשלב איסוף המידע. להלן השאלות אשר זכו למענה בדיון:

שאלה	מיקוד: הועדה הפיזית ומתכננים
מה חזון התושבים לשכונה?	"שכונה עם עירוניות ומרקם חי"; "שכונה שיודעת להתחבר עם שכניה" ; "בטחון על כל רבדיו"; "שכונה שהטבע העירוני בה לרווחת תושביה ותושבי חוץ: מחוברת למייל התרבות והטבע, התחנה הישנה ופארק המסילה במסלול הכולל את רכס ארמון הנציב היפיפה אך מוזנח נורא".
האם ישנם אזורים בהם גרות אוכלוסיות מתבדלות יותר? איפה? האם זה השתנה? איך את/ה רואה את תלפיות מזרח? כשכונה אחת? מקבץ שכונות? איפה המרכז/ים שלה?	על פי המשתתפים, הקהילה באזורים החדשים, בצפון-מערב השכונה היא חזקה מאוד, אך כמעט ואינה קשורה לתושבי השכונה הוותיקה. היו שתיארו את הקשר אל לב השכונה כ"משקיפים מלמעלה". לעומת זאת, אחרים תיארו קשרים הנרקמים בין התושבים החדשים והוותיקים, אשר ניתן ורצוי לחזק.
האם ישנם אזורים בהם תחושת הביטחון נמוכה? מתי? עבור מי?	עלה תיאור של היעדר ביטחון אישי ברחובות, בין היתר בגלל הנתק בין מבני המגורים והרחוב. התחושה היא של רחובות ריקים ולא נעימים, ללא פיקוח חברתי.
האם ישנה מצוקת חניה בשכונה?	תוארה מצוקת חניה באזורי השכונה הוותיקים במזרח, היכן שהחלו להיכנס אוכלוסיות בעלות יכולת כלכלית גבוהה יותר. מצוקת החניה נגרמת גם בשל חניה לא מוסדרת של בעלי רכבים מקצועיים או כלים כבדים. בנוסף, כל מוסדות החינוך נתפשים כבעלי בעיית חניה ועצירה עבור רכבים בשעות שיא.
מהם המקומות בהם תושבים נוהגים לערוך קניות יום יומיות?	יעדי הרכישה והקניות הן מחוץ לשכונה. המרכז המסחרי כיום אינו נותן שירות כמרכז שכונתי מבחינת מרחב ציבורי או שירותים.
האם ישנו מחסור בשירותי תרבות, פנאי, חינוך, דת, בריאות, ספורט, למבוגרים ולילדים? מה החזון של התושבים עבור ואדי קשאני? (טבע עירוני, פארק, אזור לא מנוצל?)	ישנו מחסור במקום מרכזי, בשל בעיות הנגישות הרגלית – אזורים רבים הם סמוכים, אך בפועל אינם נגישים בשל הבדלי הגובה. אדריכל חבר בקבוצת המיקוד ניסח את ההצעה הבאה: כיום ישנם בפועל שני מרכזים בשכונה המשרתים אוכלוסיות מנותקות – המרכז המסחרי והקהילתי בצפון, וואדי קשאני וסליסברג בדרום. ניתן לפתח את פארק אמת המים מבחינה מסחרית וחברתית, כולל התקנת פתרון הנגשה מכני בדמות מעלית או מדרגות. בכך, יוצר רצף אורבני בין טיילת ארמון הנציב וואדי קשאני, בשטח שהוא כיום מוזנח – פארק אמת המים. המשתמשים יוכלו ליהנות מהנוף של הוואדי מדרום. בהפרש הגובה של כ-20 מ' יבוצעו 3-4 מפלסים של מסחר ומוסדות ציבור שיגושרו ע"י מעליות/ דרגנועים-וישורתו ע"י כביש שרות שימשיך מתוך רחוב שלמה בן יוסף ויתחבר לרחוב קשאני- קשר רוחבי נוסף בחצי הפרש הגובה -שיחזק את הקשר בין שני האגפי השכונה: המערבי והמזרחי.