פגישת מיקוד: גיל שלישי

פגישת מיקוד: גיל שלישי

8.5.16

משתתפות: קבוצת המיקוד כללה 13 משתתפות עם ותק ממוצע של 33 שנה בשכונה (רשימה מלאה עם פרטי המשתתפות שמורה אצל עורכי המפגש).

במסמך:

1.סיכום נושאים מרכזיים שאותרו לשימור, שיפור או שינוי

2.תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון

א.דיון ואיתור נושאים לשימור, שיפור או שינוי

כל המשתתפות התבקשו לציין מאפיינים חיוביים בשכונה, וכאלה הראויים לדעתן לשימור. לאחר מכן נבחנו נושאים הראויים לשינוי או לשיפור. על הנושאים השכיחים ביותר הורחב הדיון. 

לשימור בשכונה:

*צביון הבניה: הקסם והאינטימיות של שכונה שנתפשת מצד אחד כ"לא מתפרשת" ומצד שני מעניקה שקט ומגוון סוגי בינוי, בשונה משכונות שהמשתתפות הגדירו כדומות באופיין, כמו גילה. בנוסף, הדגישו את היתרונות של התכנון האדריכלי הקיים שמשתמש בטופוגרפיה ומאפשר אוויר, נוף ואור במרבית הדירות.

*היצע ומגוון קהילתי עבור אוכלוסיות שונות: מגוון של פעילויות ומוסדות ציבור עבור סוגים שונים של קהילות, גם עבור אוכלוסיות דתיות שונות וגם עבור אוכלוסיות חילוניות. 

*אופי השטחים הירוקים בשכונה, ובפרט צוינה הגבעה אשר ליד אבשלום חביב, שנשקף ממנה נוף של 360 מעלות והנוף להרודיון.

*הטיילות נתפשו כאזורים אהובים ואטרקציות ספורט ופנאי עבור השכונה

*רחובות שהוזכרו כמודל ראוי לתכנון: רחוב אדם המאופיין בריבוי מוסדות חינוך וכתוצאה מכך באוכלוסייה מגוונת עם משפחות צעירות; אבשלום חביב הוזכר כרחוב שקט ונעים; הקרבה של דב גרונר לשירותים ולתחבורה ציבורית.

שינוי/שיפור:

1.חינוך ושירותים לילדים

הקשר של המשתתפות לעולם זה הוא דרך משפחותיהן שנשארו להתגורר בשכונה, או נכדיהן המבקרים בה. בתי הספר הדתיים נתפשים כאיכותיים, אולם נאמר כי היעדר בית ספר ממלכתי חילוני משפיע על המוטיבציה של האוכלוסייה החילונית להישאר בשכונה. בנוסף, המשתתפות העידו כי ישנו חוסר בגני ילדים. בפרט, שני גנים המיועדים לאוכלוסייה חרדית המתגוררת מחוץ לשכונה, בגרונר ובמאיר נקר, משמשים כיום ילדים מקהילות חרדיות אשר אינן מתגוררות בשכונה. לדעתן, יש להקצות את גנים אלה לתושבי השכונה. 

2.תנועה ותחבורה ציבורית 

שירות ומסלול קווים: עלתה טענה כי הקווים הקיימים בשכונה אינם מעניקים שירות טוב, בעיקר בשל זמני הנסיעה הארוכים בתוך השכונה. אחד הקווים הנדרשים ביותר, לטענתן, הוא קו מהיר לעין כרם (במקום קו 12). 8 מתוך 13 המשתתפות העידו כי הן נוסעות ליעד זה לעיתים תכופות. הפתרון שהוצע: להוריד את המקטע העובר בגבעת משואה ובכך לאפשר קו ישיר יותר מתלפ"ז לבית החולים. היו שהציעו לשנות את מסלול השאטל שנוסף לאחרונה כתגבור לנסיעות בתוך השכונה על מנת לקצר אותו, אולם לטענתן, השאטל הותקן כשירות לדיירי המגדלים בגרשון אבנרי ולכן לא סביר שישונה.

נגישות: נושא נוסף שנדון הוא הצורך להקל על המרחק לתחנות ברחובות חביב, בן יוסף, קשאני ואדם מבחינת טופוגרפיה. ברחובות בן יוסף וגרונר הותקן מעצור החוצה את הרחוב וחוסם מעבר מכוניות במטרה לשפר את  הבטיחות בדרכים. בדיון בשאלה האם ניתן להמיר את המעצור ב"במפרים" ובכך לאפשר כניסה של אוטובוסים, טענו כי בבן יוסף זה יכול להיות פתרון, אך בדב גרונר השינוי ייצור סכנה בטיחותית, ולכן אינו רצוי.

בעיות בטיחות: המשתתפות העלו את החשש הבטיחותי ליד גני הילדים בשל היעדר מפרצי חניה. רחוב ברזני ורחוב עולי הגרדום מסוכנים לחציה, ויש בהם ריבוי של תאונות דרכים.

3.המרכז המסחרי הקיים ואלטרנטיבות 

ישנה הסכמה כי תכנון המרכז המסחרי הקיים אינו טוב, וכי המקום מוזנח ואף יוצר סכנה בשל השיפוע שבו, המקשה על בני הגיל השלישי. איפה היה טוב שיהיו עוד מרכזים? אזור הבריכה בואדי קשאני (למטה), סוף הטיילת (אלבק), רחוב רב חובל על יד בית הספר עם נוף יפה שמשקיף על כל האזור, במועדון הקשישים (וייס).

4.פער בין מזרח ומערב

אזור דרום מזרח השכונה תואר כאזור מוזנח מבחינה חברתית ופיזית. מבחינת נגישות, הוא מנותק יחסית מהמרכז המסחרי והמינהל הקהילתי וזקוק למקומות מפגש ופעילות חברתית ותרבותית.

5.עלתה נכונות וניסיונות עבר להוסיף עוד יחידות דיור לשכונה (למשל: ברחוב אדם), בין היתר במטרה להוסיף משפחות צעירות.

 

6.עלתה הצעה לעבות את מרכז המיועד לבני הגיל השלישי (ברחוב ווייס) על מנת להוסיף עוד חברים ושירותים, כולל: מועדון, שירותי רווחה, מרכז מיצוי זכויות. שדרוג זה ראוי שיכלול מיתוג ושיפוץ, וכן תחבורה ציבורית פנימית שתאפשר נגישות למבוגרים.

ג.סיכום דברי המשתתפים על פי שאלות המתכננים

ביקשנו מחברי צוות התכנון להעביר אלינו שאלות אשר יהיו שימושיות עבורם לשלב איסוף המידע. להלן השאלות אשר זכו למענה בדיון:

שאלה	מיקוד: הגיל השלישי
איך את/ה רואה את תלפיות מזרח? כשכונה אחת? מקבץ שכונות? איפה המרכז/ים שלה?	לטענת המשתתפות האוכלוסייה של דרום-מזרח השכונה סובלת מנתק מיתר השכונה, הן מבחינת נגישות תחבורתית והן מבחינת שירותי תרבות וקהילה. האזור ראוי לתשומת לב ייחודית.
האם ישנם אזורים בהם תחושת הביטחון נמוכה? מתי? עבור מי?	המשתתפות העידו שבעבר היו עושות שימוש רב בטיילת ארמון הנציב, במיוחד עבור פעילות ספורט. אולם מלבד משתתפת אחת, המשתתפות טענו כי הן מדירות את רגליהן מהאזור מחשש לביטחונן.
לבקש מהתושבים לציין נקודות שמקשות במיוחד על הנגישות ועל רצף ההליכה בשכונה	ישנו רצון לבחון את הנגישות של רחוב בן יוסף ולהמיר את המחסום הקיים בפתרון בטיחותי מודרני. בנוסף, רחוב ברזני ורחוב עולי הגרדום סומנו כלא בטיחותיים לחצייה. ככלל וכידוע, הטופוגרפיה מקשה מאוד על התניידות בני הגיל השלישי.
מה מידת שביעות הרצון מאיכות מוסדות החינוך והגנים?	שביעות רצון גבוהה מאוד מהשטחים הירוקים הנרחבים ובפרט מהגבעה ברחוב חביב, וכן שביעות רצון גבוהה מהשיפוץ העכשווי של פארקים רבים "עבור הנכדים". עם זאת, ישנם שטחים רבים מוזנחים, במיוחד בדרום-מזרח השכונה. עלתה הצעה לבחון אפשרות ליצור גינון גגות על מנת לשפר את הנוף.
האם מבוגרים וילדים עושים שימוש במוסדות התרבות?	הקבוצה הביעה קשר חזק למרכז ותיקי השכונה, ואף הציעו להרחיב ולשפץ אותו. מעבר לכך, משתתפות סימנו את אזור יס פלנט, התחנה, ודרך חברון כמוקדי תרבות מרכזיים.
האם ישנו מחסור בשירותי תרבות, פנאי, חינוך, דת, בריאות, ספורט, למבוגרים ולילדים?	העידו על שביעות רצון מבתי הספר הדתיים, אך צורך בגני ילדים  נוספים והקצאה מחדש של שני גני ילדים (רחוב גרונר ומאיר נקר) המשרתים כיום אוכלוסייה חרדית מחוץ לשכונה. בנוסף, עלה צורך לבית ספר ממלכתי-חילוני שאינו קיים כיום בשכונה.
מהו המקום לקניות יום-יומיות ומהו המקום לקניות שבועיות?	לטענת המשתתפות, המרכז המסחרי הקיים משרת בעיקר את אוכלוסיית דיירי ההוסטל ואלה "שאין להם ברירה" וכן קניות מיידיות של התושבים. קניות בהיקף גדול יותר נעשות ברמי לוי בשכונות הסמוכות, בתלפיות, ובמרכזי המסחר העירוניים. המשתתפות העידו שהתשתית הנוכחית של המרכז המסחרי בעלת שיפוע מסוכן עבור אוכלוסייה מבוגרת.
כיצד מבוגרים מתניידים בשכונה ומחוצה לה?	המשתתפות העידו כי הן עושות שימוש רב בתחבורה הציבורית. עם זאת, חלק טענו כי הן ומכריהן נוסעות ברכב עד דרך חברון על מנת לחסוך את הנסיעה הפנימית הארוכה בשכונה.
איזו הכשרה נדרשת בנושא התחדשות עירונית?	המשתתפות העידו כי הן מכירות את נושא ההתחדשות עירונית בשכונה ובעיר, וחלקן הגישו בעבר בקשות לעיבוי הבניין בו הן מתגוררות. יחד עם זאת, התפישה הכללית שעלתה היא כי תמ"א 38 היא לא ישימה.
האם שירותי הבריאות, הרווחה והקהילה נגישים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים?	בעיית הנגישות עלתה כמעט לגבי כל מוסדות הדת בשכונה וכן לגבי גני הילדים. הנגישות משפיעה גם על בעלי צרכים מיוחדים וגם על הורים עם עגלות ומקשה על התניידות בשכונה.
האם ישנה מצוקת חניה בשכונה?	ככלל ישנם עודפי מקומות חנייה בבתים הפרטיים, אולם בקרבת בתי הספר והגנים ישנו מחסור בנקודות עצירה המשפיע על זמינות החניה באזור. בנוסף, המשתתפות התריעו כי אוטובוסים חונים בלילה בטיילת ארמון הנציב ולא מאפשרים לרכבים פרטיים לחנות.