פגישת מיקוד משפחות צעירות

פגישת מיקוד: משפחות צעירות 9.5.16

משתתפים: קבוצת המיקוד כללה 12 משתתפים, שלושה מתוך הקבוצה הם ילידי השכונה אשר חזרו להתגורר בה עם משפחותיהם.

במסמך:

1. סיכום נושאים מרכזיים שאותרו לשימור, שיפור או שינוי

2. תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון

א | דיון ואיתור נושאים לשימור, שיפור או שינוי

כל המשתתפים התבקשו לציין מאפיינים חיוביים בשכונה, וכאלה הראויים לדעתם לשימור. לאחר מכן נבחנו נושאים הראויים לשינוי או לשיפור. על הנושאים השכיחים ביותר הורחב הדיון.

לשימור בשכונה:

• תכנון ובינוי: מצד אחד השכונה קרובה למוקדים מרכזיים בעיר, ומצד שני מאפשרת שקט ותחושה של קהילה. בניגוד לאופציות מגורים רלוונטיות עבור המשתתפים, כגון מודיעין או גילה, הבינוי בשכונה נתפש כמגוון ו"בעל אופי". מבחינת תכנון, שבילים פנימיים בין הבניינים יוצרים תחושה של "כפר בעיר", מעודדים מפגש בין השכנים, ומאפשרים מרחב פתוח בטוח עבור ילדים קטנים. החלק המערבי של השכונה מאפשר נגישות ברגל למוקדים קרובים (למשל: דרך חברון ומתחם התחנה). בחלק המזרחי והדרומי ישנה נגישות קלה יחסית, אך מותנית בבעלות על רכב.

• התחדשות ושירותים למשפחות: בשבע השנים האחרונות ישנה תחושה של שכונה מתחדשת וכניסה של משפחות צעירות, כפי שבא לידי ביטוי בחידוש הפארקים הציבוריים לילדים. לטענת המשתתפים, השכונה מושכת צעירים גם בשל הפעילות הקהילתית, וגם בהירתמות של המשפחות הצעירות לשינוי פני השכונה.

• אופי השטחים הירוקים בשכונה, ובכלל זאת המעברים הפנימיים בין הבניינים, עצים ותיקים וכדומה.

• שבילים פנימיים אשר כדאי לשמר או לשפר את המעבר בהם: לשמר: מעברים ברחובות גרונר, מאיר נקר, אלקחי (אחד בחלקו העליון במס' 1 והשני בחלקו התחתון). לשפר: מעבר מבית הספר סליסברג לקופת החולים, מבית הספר אטיאס לרחוב נקר, ומבן יוסף לבית ספר סליסברג). ככלל, יש לזהות שבילים המובילים למרכזים בשכונה כגון פארק אמת המים, מרכז הספורט והמרכז המסחרי ולהנגיש אותם לבעלי צרכים מיוחדים ולהורים עם עגלות, בין היתר במטרה לאחות את החלק המזרחי והמערבי של השכונה.

שינוי/שיפור:

1 | תנועה ותחבורה

חניה: על פי משתתפים, ההגעה לבתי הספר ולגנים נעשית כמעט לחלוטין ברכבים. כתוצאה מכך, נוצרת מצוקת חניה בסביבת כל מוסדות החינוך מלבד באזור רמת מוריה וקשאני. אולם, אם ימשיכו להיכנס זוגות צעירים לשכונה גם שם המצב צפוי להיות דומה. אזור מיוער בסמוך לבית הספר "קשת" הוצע כמרחב אפשרי להסדרת חניה.

תחבורה ציבורית: קווי האוטובוס אינם מציעים שירות הולם מבחינת זמן נסיעה ותדירות. נטען כי הוספת שאטלים יוכלו לשרת בעיקר בני נוער, המבוגרים משתמשים ברכב ואינם שוקלים שימוש באופניים שלא למטרות פנאי בשל הטופוגרפיה.

בטיחות בדרכים: רחוב רב חובל צוין כמסוכן במיוחד.

2 | נגישות לבעלי צרכים מיוחדים והורים עם עגלות

ככלל, השכונה אינה נגישה מבחינת טופוגרפיה, אך גם נגישות ספציפית למוסדות ציבור ולפארקים אינה טובה. לטענת המשתתפים, הנגישות להורים עם עגלות היא טובה מזו לנכים ולמבוגרים. בעיה זו נפתרה במקומות מסוימים בשכונה על ידי התקנת גשר פרטי, המאפשר לדיירים המתגוררים בקומות עליונות להתחבר אל הרחוב ממפלס גבוה.

3 | המרכז המסחרי הקיים ואלטרנטיבות

כמו בקבוצות אחרות, גם נציגי המשפחות הצעירות מעידים כי המרכז המסחרי הקיים אינו מתוכנן באופן שמעודד מפגש חברתי ופעילות מסחרית או תרבותית. אולם, חלק מהמשתתפים טענו כי דווקא יש לחזק את המרכז הקיים ולא להעביר אותו מקום. לטענת אחת המשתתפות הוותיקות: "מאז ומעולם מקטע רחוב זה נחשב אזור מסוכן להליכה שמחייב ליווי. אם היו מפנים את המרכז לרחוב, ומוסיפים תאורה הוא היה יכול לשפר בהרבה את ההליכה באזור. אם בעיה זו תיפתר, הרי שהמרכז נמצא באזור מרכזי ואין סיבה להעביר אותו". לעומת זאת, משתתפים אחרים העידו כי ועד הסוחרים במרכז המסחרי אינו פעיל ולא ישתף פעולה עם ניסיונות להוביל התחדשות.

4 | אפשרויות בנושא התחדשות עירונית

משתתפים בקבוצה היו מעורבים בעבר ובהווה ביוזמות לחידוש או עיבוי מבני המגורים.

להלן נקודות מרכזיות שעלו בדיון:

א. מבנים רבים הם בעלי פוטנציאל להתחדשות מבחינת זמינות של שטח פרטי פתוח לפיתוח מגורים, היעדר מעלית או איכות דיור נמוכה, אך אינם עומדים בקריטריון ותק הבניין על מנת לקחת חלק בתמ"א 38 או בפינוי בינוי. לטענת המשתתפים, הדבר נכון במיוחד לאזור התחתון של השכונה, אשר זקוק להרחבת דירות ובנייה חדשה על מנת למשוך משפחות צעירות. לכן, יש טעם לפתח כלים נוספים שיאפשרו חידוש מלאי הדיור.

ב. חלק מהמשתתפים טענו כי רצו להרחיב את הבניין בו גרו במסגרת זכויות הבניה הקיימות, אולם פלישות לא חוקיות לשטחים המשותפים מנעו זאת. היו שטענו כי הידיעה שלא נותרו אחוזי בניה למימוש הרחבות (מרפסות, ממ"דים) מונעים ממשפחות צעירות להיכנס לשכונה.

ג. חלק גדול משטחי השכונה מוגדרים כשטחים פתוחים-פרטיים (שפ"פ). לטענת המשתתפים, התחושה היא כי "כל השכונה באחריותנו, ולעירייה אין שום נגיעה בדבר". במצב זה, טענו, אין אפשרות לשפר את המרחב הציבורי על מנת לעודד התחדשות.

ד. ישנו ניסיון בעייתי בקידום פינוי בינוי בשכונה. לטענת חלק מהמשתתפים, אוכלוסייה מבוגרת (שהיא חלק ניכר מתושבי השכונה), אינה מעוניינת בטרדה הכרוכה בהריסת מבנה לחלוטין, ולכן עדיף לעודד תמ"א 38 ככל האפשר. ככלל, המשתתפים העידו שהם חשים שאין ביקוש לדירות באזור.

5 | איחוי בין מזרח ומערב השכונה

היה קונצנזוס בקבוצה כי השכונה מחולקת למערב ולמזרח. תושבי מערב השכונה העידו כי הם כמעט ולא נכנסים לשכונה הוותיקה, וצורכים את שירותיהם בפארקים הקרובים אליהם, בשלוחה החדשה של המינהל הקהילתי ובאזור דרך חברון. תושבי דרום-מזרח השכונה העידו כי ישנה מגמה של התדרדרות בשירותים הנגישים עבורם. לטענתם, המצב הביטחוני הביא לדיונים על העברת סניף בני עקיבא, בית הספר והגנים באזור למעלה השכונה, מחשש לביטחון הילדים. בהתאם, אזורי עולי הגרדום חשים התדרדרות בתנאי הביטחון, החינוך, הפנאי והתרבות הנגישים להם. מרבית המשתתפים העידו כי הם תומכים באיחוי השכונה, מטעמים עירוניים ואידיאולוגיים.

6| פיתוח שטחים ירוקים ואזורי פנאי לילדים

מרבית המשתתפים היו מרוצים מהפיתוח הנוכחי של גני המשחקים בשכונה. אולם, היו שטענו כי ישנו צורך ביותר שטחים פתוחים "שמישים", המציעים מרחב בטוח למשחק עם ילדים בגילאים שונים ומאפשרים מקומות שהייה ופעילות על ידי הצללה, ספסלים ובתי קפה קהילתיים. בנוסף, ארכיאולוג אשר לקח חלק בדיון טען כי ישנם משאבי אריכיאולוגיה רבים באזור אשר יוכלו לשדרג את השטחים הפתוחים ולשמש את תושבי השכונה והעיר.

כל המשתתפים טענו כי ישנו חשש ביטחוני מתמשך בשהייה של ילדים במרחב הציבורי בשל המתיחות הפוליטית, במיוחד לאורך קו התפר. אחת ההצעות שעלתה היא הקמת פארקים מגודרים, הננעלים בלילה ומאפשרים אבטחה במהלך היום.

7| בעיות תשתית בשטחים פרטיים-פתוחים

בעיה זו כרוכה בבעיית הסמכות על שטחים פרטיים-פתוחים. משתתפים העידו על תקלות חוזרות ונשנות בצנרת (רחובות אלקחי וסוף עולי הגרדום). חלק מהבעיות נובעות משורשי העצים באזור ואחרות מאיכות הצנרת. כיוון שחלק מבעיות אלה נובעות מצינורות הנמצאים בשטח "פרטי", הטיפול בהן נדחה עד למקרי חירום.

ג | סיכום דברי המשתתפים על פי שאלות המתכננים

ביקשנו מחברי צוות התכנון להעביר אלינו שאלות אשר יהיו שימושיות עבורם לשלב איסוף המידע. להלן השאלות אשר זכו למענה בדיון:

שאלה	מיקוד: משפחות צעירות
האם את/ה מכיר/ה את שכנייך	חלק ניכר מהמשתתפים העידו כי הפעילות הקהילתית היא מוקד משיכה משמעותי למשפחות צעירות. המשתתפים תיארו קהילה מגוונת מבחינת גיל, מוצא עדתי, ושיוך דתי (יהודי) אשר באה לידי ביטוי בעיקר סביב מוסדות החינוך והמינהל הקהילתי. בנוסף לכך, המשתתפים טענו כי אופי הבינוי התומך בחצרות משותפות לבניינים מעודד מפגש, וכי רבים מכירים את שכניהם בבניין וברחוב.
האם ישנם אזורים בהם תחושת הביטחון נמוכה? מתי? עבור מי?	כל המשתתפים העידו כי טיילת ארמון הנציב היא מרחב מסוכן, וכי הם אינם עושים בה שימוש בזמנים מתוחים, אלא אם כן הם חמושים. בנוסף, ציינו את אזור דב גרונר (המתנ"ס והמרכז המסחרי) כאזור לא בטוח "מאז ומעולם", בשל היעדר תאורה ושימושים הפעילים בערב. הרחובות בן יוסף ורובוביץ', בתפר בין השכונה היהודית והערבית, נתפשים כלא בטוחים גם כן וראויים להתייחסות מיוחדת.
איך את/ה רואה את תלפיות מזרח? כשכונה אחת? מקבץ שכונות? איפה המרכז/ים שלה?	ישנה הסכמה בקרב הקבוצה כי השכונה מחולקת דה-פקטו לשכונה מערבית ומזרחית, עליונה ותחתונה. השכונה המערבית מקושרת לדרך חברון, לשלוחת המינהל החדשה ולפארקים המחודשים. תושביה אינם מעורים בשכונה הוותיקה ואינם מבקרים בה. לעומתה, השכונה הותיקה סובלת מהתדרדרות. לטענת המשתתפים, האיום הביטחוני הביא לדיון על העברת שירותי פנאי ותרבות כמו תנועות הנוער, הגנים ובתי הספר למעלה השכונה. הקבוצה הביעה הסכמה לצורך לאחות את "שתי השכונות" מטעמים פיזיים ואידיאולוגים.
האם הילדים הולכים ברגל לבתי ספר ולגנים?	המשתתפים העידו כי ההגעה למוסדות החינוך נעשית באופן בלעדי ברכבים פרטיים. הדבר יוצר עומס רב וסכנות בטיחותיות סביב כל מוסדות החינוך (למעט רמת מוריה וקאשני), בשל היעדר מפרצי חניה.
האם שירותי הבריאות, הרווחה והקהילה נגישים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים?	ישנה בעיית נגישות קשה להורים עם עגלות ולבעלי צרכים מיוחדים בשל היעדר הנגשה מוסדרת למוסדות ציבור רבים, היעדר מעליות בבניינים, וקשיי הטופוגרפיה. לטענת המשתתפים, ניתן למתן את הקושי הזה על ידי סיוע בקידום גשרים למפלסים שונים, התקנת מעליות, והנגשה של מוסדות בהתאם לתקן.
האם ישנו מחסור בשירותי תרבות, פנאי, חינוך, דת, בריאות, ספורט, למבוגרים ולילדים?	המשתתפים טענו כי חסר שטח לתנועות נוער מזרמים שונים (כיום ישנו סניף של בני עקיבא בדרום השכונה) וכן כי ישנו מחסור בשירותי בריאות. לטענת אחת המשתתפות, אזור דרום-מזרח חש מוזנח על אף שהוא "עומד בתקן". לגישתה, קשיי הנגישות והאיום הביטחוני מצריכים פיצוי של קרבה למוקדי פנאי, תרבות וחינוך. בנוסף, עלה צורך באולם תרבות אשר יאפשר קונצרטים והופעות, וכן אפשרות לפיתוח חללים לעבודה משותפת עבור עובדים עצמאיים ("Hub"), אשר יוכלו לעודד יזמות. המינהל הקהילתי הקיים ממוקם היטב, אך אינו בנוי בצורה המעודדת פעילות חברתית והדבר מגדיל את הפער בין השירותים החברתיים בשכונה הותיקה לעומת האזור החדש הזוכה לשירות של השלוחה.
מה החזון של התושבים עבור ואדי קשאני? (טבע עירוני, פארק, אזור לא מנוצל?)	היו שראו בואדי קאשני פוטנציאל רב לפארק רובעי המשולב במתקנים רב גילאיים, טבע עירוני, בתי קפה קהילתיים ופעילויות אתגריות. עם זאת, כיום לטענתם האזור מוזנח. תושבי מערב השכונה טענו כי ואדי קאשני אינו נגיש ולכן לא מתאים כמרכז לשכונה, וכי על מנת שיתפקד כהלכה יש לדאוג לשאטל או חיבור פיזי לאזור המינהל הקהילתי והמרכז המסחרי הקיים.
מה הניסיון והידע הקיים של תושבים לגבי התחדשות עירונית?	מרבית המשתתפים ידעו להעיד על ניסיונות שלהם או של מכרים על קידום התחדשות עירונית בבניין המגורים. פירוט מלא מופיע בסעיף הקודם.