פגישת מיקוד: צוות המינהל הקהילתי

פגישת מיקוד: צוות המינהל הקהילתי 18.4.16

משתתפים (בסוגריים – ותק מגורים בשכונה):

מנהל המינהל הקהילתי – קולין היימס ; עובדת קהילתית – רעות כהן; מתכנן אורבני - יואב רוטשילד; רכזת שכונה צעירה – דנה קליימן יהושוע ; רכזת תרבות – טלי לוית (40 שנה); רכז ביטחון – אריה טופול; רכזת גיל שלישי – גיתית כהן; רכזת מתנדבים בהתנדבות – שולמית חולי (40 שנה); רכז קליטת עליה והתחדשות יהודית – אלי ברגר (7.5 שנים); מנהל אחזקה – יניב אלקוקין.

במסמך:

1. נקודות מרכזיות במפגש

2. סיכום נושאים מרכזיים שאותרו לשימור, שיפור או שינוי

3. תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון

א | מהלך המפגש

• הצגת הרעיון מאחורי תכנית המתאר ככלי תכנון, הפוטנציאל והמגבלות שלה לעידוד התחדשות השכונה.

• הצגת היתרונות של המינהל הקהילתי ושל רכזי הקהילות בהצפת נושאים וצרכים שעולים מהשטח, קשר שוטף ויחסי עבודה עם האוכלוסייה המקומית.

• מעורבות המינהל הקהילתי בתהליך התכנון: ההנהלה נמצאת בצוות ההיגוי של התכנית, המתכנן והעובדת הקהילתית בצוותי התכנון, והרכזים – בפניה ועידוד האוכלוסיות שלהם לקחת חלק בשיתוף הציבור ולהביע את עמדתם.

• החשש כי האינטרס הארצי ביחידות דיור יגבר על האינטרס של התושבים.

• צורך בהתייחסות מיוחדת לעולים, אשר בניגוד לאוכלוסייה הותיקה לא רואים עצמם כתושבים קבועים של השכונה, גם אם בפועל הם נשארים בה שנים רבות. התייחסות זו צריכה להיות כרוכה בהיערכות לתרגום ובפניה מיוחדת לאוכלוסיית יוצאי ברית המועצות.

ב | דיון ואיתור נושאים לשימור, שיפור או שינוי

כל המשתתפים התבקשו לכתוב על פתקים סוגיות לשימור ולשינוי/שיפור. לאחר מכן נבחרו הנושאים השכיחים ביותר, והורחב עליהם הדיון.

אלמנטים לשימור בשכונה

• צביון הבניה: הקסם והאינטימיות של שכונה ללא מגדלי מגורים.

• איזון בין אוכלוסיות: כיום תלפ"ז היא אחת השכונות האחרונות בירושלים בהן יש מקום לביטוי התרבות החילונית בחיים הציבוריים. ישנו חשש כי תוספת מבני ציבור ומגורים הפונים לאוכלוסייה החרדית יפר את האיזון.

• אופי השטחים הירוקים בשכונה.

• טיילת ארמון הנציב כנכס עירוני ומקור לגאווה אשר יכול לשפר את המוניטין של השכונה.

• הקהילתיות של אוכלוסיית הגיל השלישי, אשר כיום מוקדש לה מועדון כמקום מפגש. עם זאת, אין צורך לשמר את המבנה כפי שהוא.

שינוי/שיפור:

1 | שיפוץ המרכז המסחרי

המשתתפים הסכימו כי על אף שהתכנון המקורי של השכונה ייעד את המרכז המסחרי כמקום מפגש, כיום אין למעשה "כיכר עיר" שמזמינה אנשים לשהות בה ומזמנת מפגשים לא צפויים. יש שמצאו שהסיבה לכך היא אדריכלית: המרכז מפנה את גבו לשכונה, אינו אטרקטיבי ובעל תחזוקה באיכות ירודה. "כל הזמן נפתחות ונסגרות שם חנויות", העידה גיתית, ואריה טען כי אחת הסיבות לבעיה היא שהסופר שנמצא בו הוא יקר יחסית לתושבים, ולא מצליח להתחרות ברמי לוי הסמוך. "אנשים יבואו אליו רק בשביל דברים קטנים, לקניות גדולות הם ילכו לרמי לוי". "כל עוד גודל החנויות ימשיך להיות קטן ולא מתאים לרשתות המרכז לא יצליח למשוך צרכנים" מסכם מנהל המינהל, "צריך לפתח את ואדי קאשני כמרכז מסחרי אלטרנטיבי, בדומה למרכז בבית הכרם".

מנגד, היו שראו בו פוטנציאל, ולכן העידו כי הם "מתעקשים" לקיים שם מפגשים ואירועים על מנת להפיח בו חיים. הם הציעו פתרונות כמו פתיחת בית קפה, פתיחת חזיתות המרכז והוספת קומות מסחריות, שיפוץ הגן הסמוך, והפקת אירועים מחזוריים, כמו שוק איכרים, שירגילו אנשים לראות בו יעד. דנה הציעה לעודד את התושבים הצעירים ליזמות, כיוון שמשיחות עם בעלי עסקים ושוכרים היא קיבלה את הרושם כי הבעיה היא במשיכת הצעירים. כיום, היא מספרת, מגיעים אליו רק מי שאין לו ברירה – דיירי ההוסטל הסמוך.

2 | הפיכת המינהל הקהילתי למוקד חברתי ותרבותי

גם כאן המקור להצעה לשינוי הוא היעדר "כיכר העיר" שאנשים יכולים להתאגד סביבה ולפתח חיי שכנות. "המינהל תוכנן כמרחב סגור ולא מזמין, וכל עוד הוא לא פתוח אל הרחוב ומאפשר מפגש, הוא לא יצליח לתת מענה לצורך הזה" מסביר יואב, המתכנן האורבני.

3 | הפיכת טיילת ארמון הנציב למקום תרבות ופנאי

ישנה הסכמה בקרב המשתתפים כי לטיילת ארמון הנציב יש פוטנציאל רב שאינו ממומש: "כרגע היא רק טיילת נופית". המשתתפים הציעו שינויי תחבורה: להגביר את התחבורה הציבורית לטיילת, לקשר אותה לתוואי הרכבת הקלה, ולמפות שבילי הליכה, שיוכלו לחבר את השכונה אליה, לפארק המסילה וליס פלאנט בדרך חברון. "התושבים רוצים שתלפ"ז תשאר שכונת מגורים, ולא תהפוך לאזור תעשייה, והטיילת יכולה להיות שער טוב ומכובד אל תוך השכונה", טוענת דנה.

נקודת הסכמה נוספת היא כי יש להוסיף שימושים לטיילת על מנת להפוך אותה ליותר אטרקטיבית לתושבים ולתיירים, באמצעות שילוב נקודות תרבות ופנאי, תעסוקה, וקישור הדוק יותר בינה ובין בתי הקולנוע באזור.

4 | ביטחון

רכז הביטחון טען שנקודת המשטרה הקיימת בכניסה לשועפאת אינה מספיקה וצריכה להפוך לתחנה גדולה בתלפ"ז, שתשרת את כל דרום העיר. בנוסף, לדעתו צריך לשפר את תחושת הביטחון של אנשים על ידי הגברת הנראות (מצלמות, אנשי פיקוח ותאורה), ועל ידי התגייסות של יותר תושבים למשמר האזרחי. המשתתפים טענו כי ישנם כמה מוקדים בהם אין תחושת ביטחון בשכונה "ואף אחד לא יורד בתחנת אוטובוס בהם בלילה". מוקדים אלה מפורטים בסוף המסמך.

5 | מיפוי שבילים ושיפור נגישות לבעלי צרכים מיוחדים.

6 | הוספת גני שעשועים ופארקים, ופיתוח פינות חמד, עם תשתית לחשמל במרחבים הציבוריים על מנת שיהיה ניתן לקיים אירועים.

7 | שיפור האוריינטציה בשכונה באמצעות שילוט עם שמות רחובות ומספרי בתים.

8 | שיפור התחבורה הציבורית באמצעות פתרונות לטופוגרפיה המאתגרת: תוספת קווים, דרגנואים ורכבלים.

9 | דיור בר השגה ותמהיל דיור מגוון שמאפשר כניסה של אוכלוסיות צעירות מקבוצות שונות.

ג | סיכום דברי המשתתפים על פי שאלות המתכננים

ביקשנו מחברי צוות התכנון להעביר אלינו שאלות אשר יהיו שימושיות עבורם לשלב איסוף המידע. להלן השאלות אשר זכו למענה בדיון עם צוות המינהל הקהילתי.

שאלה	מיקוד: צוות המינהל הקהילתי
האם ישנם אזורים בהם גרות אוכלוסיות מתבדלות יותר? איפה? האם זה השתנה?	לטענת רכז העולים אוכלוסיות יוצאי בריה"מ "אינן חשות שהן תושבות קבועות בשכונה" ולכן כנראה פחות ישתלבו בתהליך השיתוף מיוזמתן. לכן, לדעתו יש להדגיש את הפניה אליהן ואיתור הצרכים והציפיות שלהם מעתיד השכונה.
האם ישנם אזורים בהם תחושת הביטחון נמוכה? מתי? עבור מי?	לאורך רחוב ברזני ; שלמה בן יוסף ; כיכר פיינשטיין בנוסף הציעו מיגון על כביש אשר וינר
איך את/ה רואה את תלפיות מזרח? כשכונה אחת? מקבץ שכונות? איפה המרכז/ים שלה?	המשתתפים העידו על היעדר "כיכר עיר" ומקום מפגש. המרכז המסחרי והמינהל הקהילתי צויינו כשני מקומות שיועדו להיות מרכזים חברתיים, תרבותיים או כלכליים, אך לא עמדו בכך. בנוסף, ציינו את ואדי קאשני כאופציה לפיתוח תרבות ופנאי אלטרנטיבית. משתתפת אחת ציינה כי עדיף לחלק את השכונה לאזורים ולהציע מענה מסחרי בסיסי לכל אזור.
לבקש מהתושבים לציין נקודות שמקשות במיוחד על הנגישות ועל רצף ההליכה בשכונה	אחת הסוגיות שעלו שמונעות נגישות הם רחובות שחסומים למעבר רכבים באמצעות גדרות, אך בפועל מקשים על מעבר של הולכי רגל, עגלות ובעלי צרכים מיוחדים.
מה החזון של התושבים עבור ואדי קשאני? (טבע עירוני, פארק, אזור לא מנוצל?)	• פארק שכונתי ייחודי כולל בתי קפה ומסחר זעיר. מהלך זה, לדעת המשתתפים, מצריך הנגשה של הואדי באמצעות דרגנוע או רכבל, חיבור לפארק המסילה ופיתוח נקודת תצפית. • חיבור חכם של פארק אמת המים, ו. קאשני, ארנונה. • העברת המינהל הקהילתי לואדי קשאני.
מה מידת שביעות הרצון מאיכות מוסדות החינוך והגנים?	עלתה רמת שביעות רצון גבוהה מהגינות ושטחים הירוקים בשכונה. יחד עם זאת, עלה הרצון בפיתוח גינות "פונקציונאליות" כמו גינות כלבים למשל, וכן סוגיית השפ"פים שהפכו עם הזמן לשטחים מוזנחים ללא בעלות.
האם מבוגרים וילדים עושים שימוש במוסדות התרבות?	כיום המינהל הקהילתי לא מצליח להפוך ל"כיכר העיר". עלו תלונות רבות לגבי הסגירות וחוסר האטרקטיביות שלו, ותמיכה רחבה בשיפוץ ו/או מיקום מחדש של המינהל בקרבת מרכזי ספורט (בריכה, מרכז ספורט) או אטרקציות בשכונה (טבע או מסחר).
האם ישנו מחסור בשירותי תרבות, פנאי, חינוך, דת, בריאות, ספורט, למבוגרים ולילדים?	היו שהעידו על צורך בבניית בתי ספר וגני ילדים נוספים, וכן מקומות בילוי לנוער.
מהו המקום לקניות יום-יומיות ומהו המקום לקניות שבועיות?	לטענת המשתתפים, המרכז המסחרי הקיים משרת בעיקר את אוכלוסיית דיירי ההוסטל "שאין להם ברירה" וקניות מיידיות של התושבים. קניות בהיקף גדול יותר נעשות ברמי לוי בשכונות הסמוכות ובמרכזי המסחר העירוניים.