8.6.16
הסבר: כחלק מכנס התושבים הראשון שנערך במסגרת תכנית המתאר לשכונת תלפיות מזרח, התכנסו חמש קבוצות תושבים בנושאים דיור, מגורים והתחדשות, שטחים ציבוריים, נוף וסביבה, פיתוח כלכלי, תחבורה, תנועה וניידות, חברה, קהילה ומבני ציבור. בכל קבוצה נכחו מנחת קבוצה, מתעדת, תושבים ויועצ/ת מתחום רלוונטי בצוות התכנון. מסמך זה מסכם את תובנות הקבוצה שעסקה בדיור, מגורים והתחדשות. קבוצה זו כללה 31 משתתפים ועסקה בשאלות כגון "מהם האתגרים ליישום תכניות להתחדשות עירונית בשכונה?" ו"מהם המקומות הזקוקים לפתרון עד ליישום התכניות?".
1.דיון על מאפיינים חיוביים של תלפיות מזרח ("לשימור")
2.סוגיות לשיפור/שינוי תלפיות מזרח
3.אמצעים לשיפור/שינוי תלפיות מזרח
4.תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון
המשתתפים התבקשו להצביע על מאפיינים שהם רואים כחיוביים בתלפיות מזרח:
·אופי הבינוי מאפשר תחושה של מרחב (מרחבים פתוחים ונוף, וכן המרחקים בין הבניינים הסמוכים).
·חלקים מהשכונה נמצאים במרחק הליכה/נסיעה קצרה בתחבורה ציבורית מיעדים עירוניים של מסחר, תעסוקה ופנאי.
·מגוון אנושי לצד תחושה של קהילה ואינטימיות. חברי הקהילה הדתית, למשל, ציינו כי בשנים האחרונות התייצב בית ספר דתי איכותי בשכונה ("סוף סוף יש בית ספר דתי פורח").
·המשתתפים הסכימו על הצורך למשוך בתי קפה ויעדים אטרקטיביים לשכונה. חלק מהמשתתפים היו מעוניינים לראות שכונה פעילה בסופי שבוע, לעומת אחרים שהתנגדו לכך. ברוח דומה, היו שהביעו עניין בשיתופי פעולה עם התושבים הערביים בשכונות הסמוכות על רקע זה, ולעומת זאת אחרים דאגו שהדבר יפגע במצב הקיים ("האיזון הקיים בין דתיים וחילונים יפה, וצריך לשמור שלא ייהרס").
·המשתתפים העלו גורמים המקשים על המגורים באזור – במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת - כגון המרחק של תחנות האוטובוס מחלק מהמבנים (רחובות רובוביץ', קשאני) וריבוי המדרגות והשיפועים.
התחדשות מגורים
·עלה חשש כי תהליך אישור התכניות להתחדשות יתארך ויפגע בתושבים המעוניינים לשפר את מגוריהם. בהתאם, הם ביקשו שלא יוקפאו אישורים להרחבות או הוספת ממ"ד עד לאישור תכניות התחדשות.
·חלק מהמשתתפים טענו כי יש צורך להתקין הנחיות (הגבלות גובה, אישור הדרגתי של בניה, הקצאות לשטחים פתוחים נגישים) שיגנו על איכות החיים בשכונה נוכח הבניה הצפויה. זאת כיוון שציפוף מאיים על הגורמים המרכזיים שמשכו אנשים לשכונה מלכתחילה: שקט, השטחים הפתוחים, האוויר הצח והנופים.
·עלה צורך בתמיכה בתהליך למידה של התושבים את היתרונות/חסרונות של תמ"א 38 ופינוי בינוי.
·עלה צורך ביצירת מנגנון המאפשר התחדשות וחיזוק גם לבניינים מוזנחים שנבנו לאחר 1980, ולכן התמ"א אינה רלוונטית עבורם.
שיפור סביבת המגורים
·משתתפים הציעו להגדיל/לשנות את המינהל הקהילתי ולהסב אותו לאטרקציה עירונית. שינוי זה יכול להיעשות גם כחלק מהניסיון להחיות את המרכז המסחרי, כך שהפעילות במתנ"ס תמשוך אליו מבקרים.
·מן הדיון בקבוצה עלה כי התחדשות ואדי קשאני צריכה להיעשות מתוך התייחסות לצרכים הרב גילאיים של ילדי השכונה (לא רק מגרשי ספורט, אלא מתקנים שונים). בנוסף, הוצע לרכז אל אזור הוואדי מוקדים שונים על מנת למשוך אליו פעילות מגוונת.
·בנוסף טענו, כי יש לפתח את הטיילת כמשאב עבור השכונה על ידי קישורה לתכנית הרכבת הקלה, הוספת שימושים (למשל: תנועות הנוער, בתי קפה) והתקנת תאורה.
·חלק מהמשתתפים טענו כי הבסיס להתחדשות בשכונה הוא בהסדרת תשתית התחבורה: חלוקה מחדש של אזורי חניה (כך שבאזורי המגורים החניות יהיו צמודות לבניינים), וכן שיפוץ הכבישים.
·כמו בקבוצות אחרות, גם כאן משתתפים העירו על התדירויות הנמוכות יחסית של קווי התחבורה הציבורית, וכן על ריבוי השטחים הפרטיים הפתוחים (שפ"פ), שאינם מתוחזקים על ידי העירייה ולכן יוצרים מטרד.
·הוצע חידוש או הריסה של בריכת המים באלקחי, אשר כיום עומדת מוזנחת.
ביקשנו מחברי צוות התכנון להעביר אלינו שאלות אשר יהיו שימושיות עבורם לשלב איסוף המידע. להלן השאלות אשר זכו למענה בדיון:
| שאלה | מיקוד: דיור, מגורים והתחדשות |
|---|---|
| האם ישנה תמיכה בבתי ספר מעורבים ליהודים וערבים? | כחלק מהדיון על הוספת פעילויות לשכונה, חלק מהמשתתפים הביעו רצון ביצירת שיתופי פעולה עם תושבי השכונות הערביות הסמוכות. עם זאת, לא עלו הצעות ספציפיות בנושאי חינוך. |
| כיצד מבוגרים מתניידים בשכונה? ומחוצה לה? | המשתתפים המבוגרים העלו קושי בהתניידות בתחבורה ציבורית בשל ריחוק התחנות ממבני המגורים (למשל: רחוב רובוביץ' או קשאני). בנוסף, ישנו קושי כללי בתנועה בשכונה שלא ברכב פרטי עבור אוכלוסיות של בעלי מוגבלויות, הורים עם עגלות או מבוגרים בשל הטופוגרפיה וריבוי המדרגות. |
| מה החזון של התושבים עבור ואדי קשאני? (טבע עירוני, פארק, אזור לא מנוצל?) | הקבוצה התייחסה ל"חזון ואדי קשאני", כמרכז שכונתי הכולל שימושים של חברה, מסחר ופנאי, ולא כאזור טבע עירוני פראי. בנוסף, נטען כי יש להתייחס לפיתוח הוואדי בראייה רב גילאית שנותנת מענה לילדים ומבוגרים בגילאים שונים. |
| האם ישנם אזורים בהם אין תחושת ביטחון בטיילות? מתי ואיפה? עבור מי? | על פי המשתתפים, כיום, הטיילת אינה נתפשת כמקום בטוח. הוספת שימושים (תנועות נוער, בתי קפה), התקנת תאורה וקישור הטיילת לרכבת הקלה, עשויים לסייע להפוך אותה למוקד פנאי |
| איזו הכשרה נדרשת בנושא התחדשות עירונית? איזה ידע חסר? | המשתתפים העלו את הצורך במידע נוסף על היתרונות והחסרונות של מסלולים שונים להתחדשות, כולל מענה לבניינים שאינם עומדים בתנאים למסלולים הקיימים, אך זקוקים להתחדשות וחיזוק. |
| מהם היתרונות והחסרונות של מגורים בשכונה? | עלה חשש בקרב המשתתפים מתכנית התחדשות שתאיים על היתרונות המרכזיים בשכונה הכוללים שקט, נוף, איכות אוויר ומרחבים פתוחים. על מנת למתן את ה"סכנה", הציעו המשתתפים להתקין הנחיות לפיתוח הדרגתי, שמירה על שטחים פתוחים ועוד. |
לאיזור האישי