כנס חברה, קהילה ומבני ציבור

כנס תושבים: קבוצת דיון

חברה וקהילה ומבני ציבור 

8.6.16

הסבר: כחלק מכנס התושבים הראשון שנערך במסגרת תכנית המתאר לשכונת תלפיות מזרח, התכנסו חמש קבוצות תושבים בנושאים דיור, מגורים והתחדשות, שטחים ציבוריים, נוף וסביבה, פיתוח כלכלי, תחבורה, תנועה וניידות, חברה, קהילה ומבני ציבור. בכל קבוצה נכחו מנחת קבוצה, מתעדת, תושבים ויועצ/ת מתחום רלוונטי בצוות התכנון. מסמך זה מסכם את תובנות הקבוצה שעסקה בחברה וקהילה ושטחי ציבור. קבוצה זו כללה 11 משתתפים ועסקה בשאלות כגון "האם השכונה מתפקדת כמכלול או כמרחבים נפרדים?" ו"מהי האינטראקציה בין תושבי השכונה היהודים ובין התושבים הערביים בשכונות הסובבות?". 

במסמך:

 1.דיון על מאפיינים חיוביים של תלפיות מזרח ("לשימור")

 2.סוגיות לשיפור/שינוי תלפיות מזרח

 3.תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון

א | דיון על המאפיינים החיוביים בשכונה ("לשימור")

המשתתפים התבקשו להצביע על מאפיינים שהם רואים כחיוביים בתלפיות מזרח: 

 ·השטחים הפתוחים, הבניה היחסית נמוכה וטיילת ארמון הנציב, סומנו כמשאבים מרכזיים התורמים לאיכות ואטרקטיביות השכונה עבור התושבים.

 ·רב תרבותיות ומגוון אנושי, כולל רמת השתלבות גבוהה של עולים מרקעים שונים ומרכזי תמיכה קהילתיים.

 ·נוחות תחבורתית: מצד אחד ישנה חניה מספיקה ונגישות לשכונות הסמוכות, ומצד שני קו 78 מגיע ליחסית יעדים רבים ונוחים.

 ·בשכונה יש בסיס טוב לקהילתיות עם מרחבים ציבוריים כגון בתי כנסת וגנים ציבוריים, וכן ריכוז שירותים של מתנ"ס וחנויות מקומיות. כיוון שישנה תחלופה מעטה יחסית של תושבים, נוצרת הרגשה ש"כולם מכירים את כולם".

 ·תהליך התחדשות הדרגתי שמעניק תקווה לתושבי השכונה, בעיקר סביב פעילות בתי הספר.

 

ב | סוגיות לשינוי/שיפור תלפיות מזרח

הוספת שימושים ומוקדי עניין

 ·הוספת נקודות עניין, אפשרויות תעסוקה ואטרקציות לבני נוער, שכיום מבלים "בכביש ובגנים ציבוריים". חלק מהמשתתפים טענו כי לא שמעו על פעילויות מרכז הנוער הקיים ("האינטרו"), וכי בכל מקרה מרכז מסוג כזה לא יכול להציע מענה לפעילות בסופי שבוע. 

 ·הוספת נקודות עניין ואטרקציות למבוגרים ללא ילדים, על ידי חיזוק הפעילות המסחרית ברחבי השכונה ושימור השטחים הירוקים. 

תמיכה במשפחות

 ·גיוון תמהיל הדירות (כיום מורכב בעיקר מדירות קטנות), על מנת לאפשר למשפחות מתרחבות להישאר בשכונה.

 ·שיפור הנגישות על ידי פיתוח התחבורה והנוחות להולכי הרגל במרחב הציבורי וכן על ידי פריסת שירותי המסחר ומבני הציבור (למשל: הוספת מרכז מסחרי במיקום אחר, פיזור מחדש של גני הילדים).

 ·חלק מהמשתתפים תמכו בריכוז הגנים במרכז השכונה, על מנת לאפשר ולתקצב אבטחה מתאימה וכן למנוע מצב של שיבוץ ילדים בגנים מרוחקים מדי מהבתים, כפי שקרה בעבר.

 ·פיתוח מבנים או מרחבים לשירותים שניתן לחלוק, כגון מתחם לימי הולדת או מגרשי משחקים רב גילאיים. 

משאבים קהילתיים

 ·יצירת מוקדים לגיבוש הקהילה סביבם וכן עידוד פעילות של ועדי בתים שיוכלו ליזום ניצול של השטחים המשותפים בין הבתים שכיום אינם מנוצלים ("בחלק מהמקרים יש בין הבניינים מקום אפילו למגרש כדורגל!").

 ·חלק מהמשתתפים טענו כי החלטות "דמוקרטיות" לפיתוח בשכונה פועלות לרעת מזרח השכונה, בה התושבים פחות מאורגנים. לעומת זאת, במערב השכונה יש מעורבות קהילתית רבה יותר, המאפשרת לגייס משאבים ולפתח מרחבים (למשל: פארק אדם). לכן, יש להשקיע בתהליכים לבניית קהילה ומעורבות במזרח השכונה וכן להנהיג בכל מקרה, פיתוח אחיד ("שכל המדרכות בשכונה יוחלפו").

 

ג | תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון

ביקשנו מחברי צוות התכנון להעביר אלינו שאלות אשר יהיו שימושיות עבורם לשלב איסוף המידע. להלן השאלות אשר זכו למענה בדיון:

 

שאלה	מיקוד: דיור, מגורים והתחדשות
האם ישנם קשרים עם תושבי השכונות הערביות הסמוכות? אילו?	משתתפים העידו כי כיום הקשר בעיקר מתווך דרך פחד ("לאחרונה צצו אקדחים בשכונה"). כך למשל, מבני ציבור רבים מוקמו בקווי התפר. בערב, כאשר אין אבטחה, ההורים דואגים לילדים השוהים במבני תנועות הנוער באזור וכבר היו מקרים של הטרדות מילוליות. הורים טענו כי ילדיהם חוששים להסתובב באזור קשאני בשעות הערב, כאשר בני נוער מכפר צור באהר מגיעים לאזור.
האם ישנם אזורים בהם גרות אוכלוסיות מתבדלות יותר? איפה? האם זה השתנה?	חלק מהמשתתפים הדתיים טענו כי האוכלוסייה הדתית מנותקת מהשכונה ואינה מרגישה חלק ממנה. כך למשל, בשל החשש הביטחוני, הורים שולחים את ילדיהם לתנועות נוער בשכונת ארנונה. בנוסף, הם אינם חשים מיוצגים במרחב הציבורי של תלפיות מזרח, מלבד בבתי הכנסת.
מהם מקומות המפגש של בני נוער מלבד מועדוני נוער?	על פי ההורים, בני נוער נפגשים בגינות ציבוריות ומסתובבים בכבישים. מרביתם אינם הולכים למועדון הנוער השכונתי ("האינטרו"), אם כי ישנה פעילות רבה בשלושת תנועות הנוער בשכונה: בני עקיבא, מחנות העולים והצופים. ישנה תחרות מסוימת בין בני הנוער היהודיים והערביים על מרחבים ציבוריים בשכונה, בעיקר באזור פארק קשאני, מגרש הכדורגל ובמוסדות הציבור על קו התפר.
לאילו שירותים את/ה מגיע/ה ברגל ולאילו ברכב?	כמו ביתר הקבוצות, גם קבוצה זו הלינה על היעדר הנגישות של מבני הציבור והמרחבים הציבוריים בשל קשיי הטופוגרפיה. הדבר בלט במיוחד בדיון על מיקום גני הילדים ובהצעה לרכז אותם במרכז השכונה על מנת לאפשר נגישות נוחה יותר. עלו הצעות לפתרונות טכנולוגיים כגון רכבלים ומדרגות נעות למיתון פערי הנגישות.
מה החזון של התושבים עבור ואדי קשאני? (טבע עירוני, פארק, אזור לא מנוצל?)	המשתתפים טענו כי פיתחו חזון בעבר עבור ואדי קשאני כמרכז שכונתי, אולם פיתוח הפארק מותנה בשינוי המציאות הביטחונית ודו-קיום בין האוכלוסיות הערביות והיהודיות. כיום ישנה מתיחות רבה סביב שימוש מעורב במרחבים הציבוריים בשכונה.
איזו הכשרה נדרשת בנושא התחדשות עירונית? איזה ידע חסר?	במהלך הדיון עלה הפער בין היכולות הקהילתיות של מזרח ומערב השכונה. על מנת לקדם התחדשות עירונית בשכונה הוותיקה, יש לסייע לתושבים בארגון הקהילה ולחזק את המעורבות שלהם בסביבת המגורים.