8.6.16
הסבר: כחלק מכנס התושבים הראשון שנערך במסגרת תכנית המתאר לשכונת תלפיות מזרח, התכנסו חמש קבוצות תושבים בנושאים דיור, מגורים והתחדשות, שטחים ציבוריים, נוף וסביבה, פיתוח כלכלי, תחבורה, תנועה וניידות, חברה, קהילה ומבני ציבור. בכל קבוצה נכחו מנחת קבוצה, מתעדת, תושבים ויועצ/ת מתחום רלוונטי בצוות התכנון. מסמך זה מסכם את תובנות הקבוצה שעסקה בשטחים ציבוריים, מרחב ציבורי, נוף וסביבה. קבוצה זו כללה 25 משתתפים ועסקה בשאלות כגון "איזה סוג של מרחבים ציבוריים נחוצים בשכונה?" ו"מהו החזון שכדאי לפתח עבור ואדי קשאני?".
במסמך:
1.דיון על מאפיינים חיוביים של תלפיות מזרח ("לשימור")
2.סוגיות לשיפור/שינוי תלפיות מזרח
3.אמצעים לשיפור/שינוי תלפיות מזרח
4.תובנות מתוך המפגש על פי שאלות מקדימות מצוות התכנון
המשתתפים התבקשו להצביע על מאפיינים שהם רואים כחיוביים בתלפיות מזרח:
·מרחבים פתוחים רבים ובניה נמוכה יחסית, המעניקים תחושה של רווחה ומרחב וקרבה לטבע בעיר.
·תחושה של קהילה, גם סביב פעילויות משותפות בשטחים הפתוחים ובטבע.
·היצע רב של מקומות בעלי חשיבות ארכיאולוגית ואתרי טבע ייחודיים ומגוונים (אמת המים, הגבעה ברחוב חביב).
· דיור בהישג יד למשפחות צעירות, עם נגישות לשירותים ציבוריים ("הכול מרגיש קרוב").
·תמיכה ושירותים חברתיים לאוכלוסייה מבוגרת ולקהילות העולים (למשל: המועדון לגיל השלישי).
·חזרה של אוכלוסיות צעירות המעניקות תחושה של חיוניות ושינוי לשכונה.
·אחד המשתתפים, מהנדס בניין במקצועו, התריע על הפגיעות המיוחדת של השכונה לרעשי אדמה. על אף שרב המבנים אינם בנויים על קומות עמודים ולכן אינם פגיעים במיוחד, אופי קירות התמך (ללא בטון) עלול להביא לתופעה הרסנית ואף קטלנית של "גלישה".
·חלק מהמשתתפים ציינו את השינוי שהתרחש בשכונה בעקבות "השתלטויות ובניה לא חוקית" שיוצרות ציפוף ותחושת הזנחה.
·השטחים הפרטיים הפתוחים, אשר העירייה אינה מתחזקת, יוצרים אווירה של הזנחה שיטתית במרחב הציבורי.
·יחידות דיור קטנות יחסית מקשות על הישארותן של משפחות בטווח הארוך.
·ישנו מחסור בנגישות לתחבורה ציבורית בשכונה, במיוחד באזורים שסובלים גם מהיעדר תחושת ביטחון וממחסור בשירותים. חפיפה זו בין מצוקות שונות הובילה, על פי אחת המשתתפות, לכך ש"אזור ברזאני הוא הסלאמס [שכונת עוני] של השכונה".
קישוריות בין מרחבים
·התייחסות נופית לעיצוב קו גבול מכובד ונאה של שכונת קצה, בניגוד להתייחסות בלעדית לנקודות הכניסה והיציאה מהשכונה.
·פיתוח הנגישות בין מערב השכונה והשכונות הסמוכות וכן בין השכונה וטיילת ארמון הנציב עבור הולכי רגל ("כיום אין שם אפילו מעבר חצייה"). המשתתפים הציעו חיבור טיילות שונות לכיוון מוקדי בילוי ופנאי כגון יס פלאנט, מתחם התחנה ופארק המסילה, ואפילו גשר הולכי רגל שיחצה את דרך חברון.
מרחבים ציבוריים
·שיפור המרחבים הציבוריים אליהם יש נגישות טופוגרפית ע"י התאמה של עצים ואמצעים אחרים להצללה, שיפור הנגישות להורים עם עגלות, לבעלי מוגבלויות ועוד. בכלל זאת, התייחסו גם לצורך בפיתוח גינות הכיס, שיכולות לתת מענה נוח יותר עבור הורים לילדים צעירים וכן לפיתוח גינות פנימיות משותפות בין הבתים, שיוכלו להציע מרחב בטוח לילדים.
·עיצוב מחדש של המרחב הציבורי של הרחוב, אולי על ידי מיתון ודירוג של קירות התמך ושילוב של צמחייה על מנת ליצור סביבות ציבוריות נעימות יותר.
·הגנה על עצים אשר עשויים להיפגע בשל עבודות הבנייה על מנת לשמר את האווירה וההצללה ברחובות.
·הכרזה על המדרון בין בי"ס סליסברג ובין רח' אלקחי, המאופיין בצמחייה ייחודית בחודשים פברואר-מרץ, כאזור של טבע עירוני שמור.
ואדי קשאני
·המשתתפים הציעו חזון לואדי קשאני כמרחב ציבורי גדול המשרת את שתי השלוחות, המזרחית והמערבית. במהלך הדיון התגלתה מחלוקת על אופי הפיתוח, כאשר חלק ראו את המרחב כאזור טבע עירוני מוסדר ("פארק הירקון של תלפיות מזרח"), ואחרים רצו לראות אותו הופך ליותר "מבוית" עם שימושי תרבות ומסחר ("כולם תומכים בירוק, אבל לנוער ולמבוגרים אין מה לעשות בשכונה. צריך לספק מרחבים עם מסחר, תרבות ופעילויות ספורט").
ביקשנו מחברי צוות התכנון להעביר אלינו שאלות אשר יהיו שימושיות עבורם לשלב איסוף המידע. להלן השאלות אשר זכו למענה בדיון:
| שאלה | מיקוד: שטחים ציבוריים, מרחב ציבורי נוף וסביבה. |
|---|---|
| האם את/ה מכיר/ה את שכנייך? | המשתתפים טענו כי התחושה בשכונה קהילתית מאוד, חלקה נובעת ממעורבות בבתי הספר, מפעילות משותפת בשימור וטיול בטבע או מיחסי שכנות ("כאשר בעלי היה בחו"ל עזרו לי בטיפול בילדים", "כיף להסתובב ביום כיפור ולפגוש את כולם ברחוב"). חלק מהמשתתפים בקבוצה הכירו אלה את אלה. עם זאת, עלתה הטענה כי אופי הבינוי של השכונה פוגע בקהילתיות ("המרחק מוציא את החשק להיפגש") |
| האם ישנם אזורים בהם גרות אוכלוסיות מתבדלות יותר? איפה? האם זה השתנה? | בשנים האחרונות אוכלוסייה דתית חזקה מהגרת לשכונה אולם בשל החשש הביטחוני היא שולחת את ילדיה לתנועות נוער בשכונת ארנונה (צופים דתיים, בני עקיבא), ולא בשכונה. |
| איך את/ה רואה את תלפיות מזרח? כשכונה אחת? מקבץ שכונות? איפה המרכז/ים שלה? | גם בקבוצה זו עלתה ההבחנה כי ישנו פער בין החלק הצפון-מערבי והדרום-מזרחי של השכונה, כאשר החלק הצפוני מקושר היטב לעיר והחלק הדרומי אינו נגיש. אמצעים כגון פיתוח גינות כיס נגישות ופיזור המסחר, כמו גם פיתוח ואדי קשאני, יוכלו למתן פער זה. |
| מה החזון של התושבים עבור ואדי קשאני? (טבע עירוני, פארק, אזור לא מנוצל?) | למרות ההסכמה כי כיום ואדי קשאני הוא מרחב מנותק ולא מנוצל, התגלתה מחלוקת בנושא פיתוחו. חלק מהתושבים ראו צורך בסידור מינימלי של הוואדי תוך שימור הטבע הפראי, בעיקר על מנת להנגיש אותו לציבור. אחרים ביקשו להפוך אותו למרכז של תרבות ופנאי על מנת לספק עניין. כך או כך, נטען כי יש להוביל את המהלך בשיתוף עם האוכלוסייה המתגוררת באזור על מנת למנוע מן המרחב להפוך למטרד. |
| מהם היתרונות והחסרונות של מגורים בשכונה? |
כמו בקבוצות אחרות, גם בקבוצה הזו המשתתפים ציינו את השטחים הפתוחים, הטבע העירוני, משאבי הארכיאולוגיה והנוף כיתרונות המרכזיים של השכונה, וכגורמי המשיכה שהביאו אותם להתיישב בה. תחושת ההזנחה, היעדר הביטחון האישי וחוסר הניצול של המשאבים הקיימים עוררו תסכול רב. תושבי רח' קשאני טענו כי מדובר ברחוב מצוין המאזן בין קרבה יחסית למוקדי עניין ובין תחושת מרחב ירוק וביטחון. לעומת זאת, תושבים הגרים בסמוך לשטחים פרטיים-פתוחים או באזור רחוב בראזני/נקר טענו להזנחה והיעדר שביעות רצון. |
| לאילו שירותים את/ה מגיע/ה ברגל ולאילו ברכב? |
המשתתפים טענו כי החלק הדרומי של השכונה אינו נגיש עבור הולכי רגל וכן עבור בעלי מוגבלויות (משתתפת אחת אף טענה כי אינה מתניידת בשכונה כלל שלא ברכב.). לכן, הם הציעו לפתח מעברים באמצעות רמפות, במקום מדרגות. התלות הגבוהה ברכב הפרטי ואופי בינוי השכונה ("כבלון על חוט") מביאים לצווארי בקבוק רבים בכניסה/יציאה לשכונה |
| האם ישנם אזורים בהם תחושת הביטחון נמוכה? מתי? עבור מי? |
אזור ברזאני וכן אזורי הטיילות סומנו כאזורים בעלי תחושת ביטחון נמוכה בשל האיום ביטחוני וכן בשל הבידוד היחסי של אזורים אלה. בנוסף, לטענת המשתתפים, מבני ציבור שהוקמו על קו התפר החמירו את החיכוך בין תושבי השכונה היהודים ותושבי השכונות הערביות ואת תחושת הסכנה הביטחונית. |
| איזו הכשרה נדרשת בנושא התחדשות עירונית? איזה ידע חסר? | המשתתפים טענו כי היעדרם של ועדי בתים יכול להיות מכשול לקידום התחדשות עירונית בשכונה. |
| האם את/ה רוכב/ת על אופניים בשכונה? מדוע? (טופוגרפיה, שבילים) | האתגר המרכזי שזוהה לפעילויות ספורט בשכונה הוא הטופוגרפיה. אחת המשתתפות הציעה את רחוב ים המלח המישורי ממנו נשקף נוף, כמרחב לפיתוח שבילי אופניים וריצה למטרות פנאי. ברוח דומה, טענו כי מעבר לסכנה הביטחונית יש לשפר את הנגישות של הטיילות, שיש בהן שיפועים קשים |
לאיזור האישי